א. מחלקת ניהול פרויקטים - מנהלי פרויקטים אשר במסגרות תפקידם מנהלים תיקי לקוחות + עוזרים מקצועיים אדמיניסטרטיביים.

ב. מחלקת שטח ותיאום - גיוס, הדרכה של בקרים ומראיינים ותיאום העבודה בשטח באמצעות רכזים.

• עודד שי, מנכ"ל ובעלים - M.S.c, מנהל עסקים, UCLA.
• מיטל ניניו- כגן, סמנכ"ל - B.A פסיכולוגיה ותקשורת מאוניברסיטת ת"א.
  M.B.A מנהל עסקים, התמחות בפסיכולוגיה עיסקית ושיווקית.
• שרית ביצ'אצ'י, מנהלת משאבי אנוש
• טל אידלמן, מנהלת פרויקטים - B.A פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת חיפה. M.A בפסיכולוגיה חברתית, מאוניברסיטת ת"א.
• בתאל מלכה, מנהלת פרויקטים - B.A ניהול, כלכלה ומדעי ההתנהגות מכללת ספיר.
• יעל אנגלר, מנהלת פרויקטים-M.B.A מנהל עסקים, התמחות בשיווק ובמשאבי אנוש, המכללה למנהל.
• אילנה רודיונוב, הנהלת חשבונות.

• SEP-Structural Equation Program
• MarkeTest My Web

רמת שביעות הרצון של הלקוח מהמוצר ומתחריו, העדפות הלקוח, השפעת הפרסום, נכסיות מותג, ועוד – כל אלה הם גורמים חשובים בקביעת רמת המכירות, נתח השוק, נאמנות הלקוחות והצלחת הארגון.

מחקרי שוק מספקים אינפורמציה הכרחית לקביעת אסטרטגיות שיווקיות בארגון, מפחיתים אי- ודאות בענפים דינאמיים ומהווים תמיכה אובייקטיבית לקבלת החלטות.

מחקרי הלקוחות הינם הערוץ העיקרי דרכו ניתן לזהות את צרכי הלקוח ואת רמת שביעות הרצון שלו מהמוצר/שירות המוענקים לו ע"י הארגון.

"מרקטסט" מפעילה מחלקת סקרים המספקת מידע שיווקי-עסקי בתחומים שונים ע"י שימוש בכלי תכנון וניתוח מתקדמים.

המחלקה אחראית על בניית שאלונים תוך התאמה אופטימלית לצרכי הלקוח, איסוף מהיר ומהימן של הנתונים, ניתוח מדויק תוך שימוש בכלים סטטיסטים ומודלים מתקדמים והצגה של התוצאות באופן בהיר ושימושי.

מחלקת הסקרים ב"מרקטסט" פועלת במספר תחומים:

2)     "סקר צרכי לקוחות" - Baseline Customer Research

התמקדות החברה בתחומים טעוני שיפור המועלים על ידי הלקוחות.

מבוסס על מודלים יעודים לשיפור שירות:SERVQUAL  ו - TARP.

הנתונים וניתוחם מאפשרים מתן משוב סניפי, זיהוי של חוזקות ונקודות לשיפור בארגון ובסניפיו, השוואה בין הסניפים, והתאמת השירות והמוצרים לצרכי הלקוח.

3)     תשאולי לקוחות –

סקר הנערך כראיון, באופן פרונטאלי, אל מול הלקוח. בסקר מסוג זה משתמשים במספר רב של שאלות פתוחות, ועל כן הוא נותן מידע מעמיק ורחב יותר מסקרים אחרים. לרוב נערכים סקרים אלה לפני ו/או אחרי חווית השירות על מנת שזו תהיה טרייה במוחו של הלקוח.

4)     נכסיות מותג –

נכסיות מותג מוגדרת כ"ערך המוסף הניתן למוצר אל מול מוצר בלתי ממותג בתחום האיכות, התדמית או בתחום המחיר" (David Aaker-1991).

התועלת העיקרית הנובעת מבניית מותג היא היכולת להגביר רווחים מוחשיים ולא מוחשיים – הלקוח תופס מחיר גבוה כהולם את האיכות והתדמית שהוא מקבל.

פירמות רבות בונות מותג למוצריהן, אך הגברה של הרווחים במציאות, דורשת תחזוקה מתמדת ושיפור המודעות למותג.

"מרקטסט" משתמשת במודלים מתקדמים מתחום השיווק למדידת נכסיות מותג. בעזרת סקרים מיוחדים המותאמים לבדיקת נכסיות מותג ניתן לספק נתונים מדויקים על מידת ההצלחה של המותג שנבנה.

*** למאמר - נכסיות מותג ***

5)     סקרים מקוונים –

בעידן בו האינטרנט הפך למדיה מרכזית, הנגישות לאוכלוסיות שונות מתאפשרת במהירות וביתר קלות.

"מרקטסט" מציעה סקרים אינטרנטיים מבוקרים, המבוצעים דרך אתר אינטרנט ודרך דואר אלקטרוני. ניתן לשלב בסקרים אלה מדיה על צורותיה השונות – קבצי קול, סרטונים, מלל וכו'.

הסקרים מאובטחים ואיכות הנתונים מובטחת.

סקרים מסוג זה פורשים לעיני הלקוח את יתרונות וחסרונות המתחרים ומעניקים לו תמונה רחבה של השוק.

 SEP-  Structural Equation Program

SEP, מודל של משוואות מבניות, מהווה גישה סטטיסטית לניתוח שאלות מחקר מורכבות, אשר אומצה לאחרונה במדעי החברה. הסברים לתיאוריה הסטטיסטית, העומדת בבסיס המודל, הפיעו עוד בשנות השבעים המוקדמות וחלפו מספר שנים לפני שמודל של משוואות מבניות החל לקבל תשומת לב נרחבת מצידם של חוקרים.

כיום, שיטה זו נמצאת בשימוש נרחב במחקר מדעי החברה וההתנהגות בעיקר בשל העובדה כי מודל זה מסוגל להתמודד בצורה קלה יחסית, עם מורכבות של שאלות מחקר.

מכון "מרקטסט", בשיתוף ד"ר ישראל פרמט מאוניברסיטת בן גוריון, המחלקה לתעשייה וניהול, הוא הראשון והיחיד כיום, אשר השכיל להתאים מודל סטטיסטי מתקדם זה לבניית תוכנית עבודה מבוססת עבור חברות עסקיות בכל הקשור לבחינת סדרי עדיפויות שיווקיות ושירותיות.

יישום המודל:

המודל, בראש ובראשונה מאפשר קבלת תמונה כוללת ומדעית, ומתן ביסוס סטטיסטי  לפרמטרים תפעוליים-שירותיים, אשר להם השפעה חזקה ביותר על נכונות לקוח לשוב ולהשתמש בשירותי החברה או במילים אחרות להיות לקוח נאמן/ חוזר.

על בסיס ממצאי המודל, תונחה הנהלת החברה בקבלת החלטות אסטרטגית להקצאת משאבים- כח אדם, זמן וכסף, בין חטיבות ותקציבים שונים (פרסום- תדמית כנגד השקעה בפרמטרים של שירות וכן הנחיות למדיניות המחירים שלה), על בסיס כלים מדעיים.

מודל SEP אף מאפשר ביצוע מחקר על סגמנטים שונים של לקוחות כגון לקוחות בעלי נכונות בינונית ו/או נמוכה להמשיך ולהיות לקוחות החברה. לקוחות אלו באופן טבעי מהווים את ה- ""non- captive market של החברה.

בחינת אותו המודל בקרב קבוצות שונות מאפשרת למידה על השוני בינהן.

לדוגמא, מודל ה-SEP יאפשר לנו לעמוד על ההבדלים בין 2 קבוצות סטאטוס ("רמת נכונות נמוכה" ו"רמת נכונות סבירה ומעלה") והחשוב מכל, לשרטט בצורה מדויקת מהם הפרמטרים המשפיעים ביותר. פועל יוצא מכך הינו היכן על החברה לרכז מאמצים על מנת למתן שיעורי נטישה. זוהי פריצת הדרך הגדולה של ה- SEP.

אפשרות נוספת היא לבחון באמצעות אותו המודל את החברות המתחרות בענף.

בחינה זו תספק תשובה מדעית באשר ליתרונותיה וחסרונותיה היחסיים של החברה בהשוואה לחברות המתחרות וכהמשך לכך, היכן על החברה לרכז מאמציה על מנת לעלות על מתחריה.

הצלחת המודל תלויה בראש ובראשונה ביכולת לבנות ולעצב את המודל באופן שיתאים למבנה הארגוני ומאפייני החברה מחד, אך עדין לשמור על המסגרת הסטטיסטית ההכרחית לשם מהימנותו ותוקפו של המודל מאידך.

 למחקר זה שני שלבים:

• בניית מסגרת המודל והתאמתה לצרכי המחקר, למאפייני הענף בו פועלת החברה ולמאפיינים הייחודיים של החברה עצמה.
• ביצוע המחקר המותאם למודל ה-SEP וניסוח שאלון המחקר שיכלול את כל המרכיבים הרלוונטים.

• עריכת העיבודים בעזרתם תגובש תוכנית עבודה. תוכנית העבודה תאפשר הסקת מסקנות עבור הדרג הניהולי של החברה – לשם קביעת סדרי עדיפויות והקצאת משאבים.